תערוכה בסימן 50 שנה למלחמת יום הכיפורים

ביד לבנים בנתניה נפתחה ביום חמישי התערוכה "1973 - יומן משא" בהשתתפות 40 אמנים בוגרי מלחמת יום הכיפורים 

התערוכה נפתחה כחלק ממכלול פעילויות של עמותת "המרכז למלחמת יום כיפורים" לקראת ציון 50 שנה למלחמה, במטרה לתת במה של כבוד לגבורת הלוחמים ולהנציח את שמם של הנופלים.
התערוכה "1973 יומן משא" מציגה שלל עבודות של לוחמים אמנים שחוו את מלחמת יום הכיפורים, פצע פתוח ומדמם בהוויתם של רבים מהלוחמים.
פתיחת התערוכה התקיימה ביום שישי האחרון, 12 במרץ, בבית יד לבנים נתניה, במעמד מנכ"ל העירייה יורם כהן, סמנכ"לית העירייה וראש המנהל הכללי חיה שניידר, נציגי עמותת היכל התרבות העירוני, מנכ"ל בית יד לבנים נתניה, רזיאל מרי, בוגרי מלחמת יום הכיפורים, משפחותיהם וקהל רב.

האומנים המציגים בתערוכה מעידים על נקודת מפנה שחלה בחייהם בעקבות חווית אש הקרב - "לידה מחדש" לפעילות אומנותית אינטנסיבית שמאפשרת להם להתמודד עם הטראומה שעברו.
"האומנות היא הדבר היחיד שניצח את המלחמה עבור הלוחמים האומנים" מאמינה אורלי עזרן, אוצרת התערוכה.
התערוכה מציגה מגוון עבודות: יצירה פלסטית, קטעי כתיבה וידאו, שמע, חפצים ומזכרות אישיות. התערוכה מאפשרת הצצה לשבר באישי ושומרת על המורשת וזיכרון הקורבנות.

אורלי עזרן, אוצרת התערוכה, היתה בת 14 כשפרצה המלחמה. מפגשה עם השכול המשפחתי היו כחלק בלתי נפרד מהחלטתה לפתח קריירה אומנותית. אורלי היא אומנית מיצב בינתחומית, בוגרת האקדמיה לאומנות בצלאל ובית הספר לאומנות של המוזיאון בבוסטון. אורלי ליוותה את מיזם התערוכה בחצי השנה האחרונה בהתנדבות והביאה אותה לנתניה. על התנדבותה מספרת אורלי "עבדתי 24/7 עם אנשים מופלאים, פגשתי אנשים מיוחדים, שונים באישיותם ובמזגם, כל אחד בגיל אחר, לכל אחד התנסות שונה משדה הקרב, לכל אחד כתב יד אמנותי שונה, גישה שונה ליצירה ולאמנות. אולם, כולם כאחד, נושאים צלקת וכאב שאינם מרפים מהם מזה חמישים שנה. חווית אש הקרב ממלחמת יום הכיפורים מלכדת את כולם/כולכם למקשה אחת, והדרך שבחרתם להתמודד עם הריק הזה היא היצירה".

כיצד חווית את היותך אוצרת התערוכה?
התחלתי בתהליך של מפגשים עם כל אחד מהיוצרים כל מפגש ומפגש חיזק בי את התשוקה להמשיך ולקחת חלק בפרויקט. למדתי רבות על החיים, על המלחמה, על הרגע בו החליטו האמנים להתחיל לעסוק ביצירה. וכך נולד הנרטיב של התערוכה - לידה מחדש, כפי שהתבטא אחד האמנים. רגע בו תובנה אינטואיטיבית מציתה את הדחף ליצור. נקודה בזמן בה ההחלטה מתקבלת, שרק האמנות, אולי, מאפשרת להתמודד עם משא המלחמה.

מה גרם לך לקחת חלק במיזם הזה?

המעורבות שלי עם המיזם החלה מאהבה ואמונה במטרות של המרכז למלחמת יום הכיפורים. היה לי רצון כאמנית, להבין מה מהותה של יצירה אמנותית שנובעת מחוויית המלחמה.
במלחמת יום הכיפורים נהרג בן דוד סגן יאיר (אירי) סווט, בעמק הבכא, ברמת הגולן.

במהלך העבודה על התערוכה צפו ועלו בי נקודות מגע בין היותי אמנית לבין המבע של היוצרים שמשתתפים בתערוכה. כך למשל, המפגש שלי עם שוקי פלק, בנו של זאב פלק ז"ל שצייר את הציור 'נעדרים', העלה את רגע המפנה בחיי לבחירה באמנות כדרך ביטוי. זאב פלק צייר את הציור "נעדרים" במהלך עשרת החודשים בהן אבדו עקבותיהם של בנו שולי והקצין שהיה עימו בטנק. שוקי, אחיו התאום של שולי, עזר לאביו שהיה עיור צבעים למיין את הצבעים ה'נכונים' לציורו. רצונו של האב, הצייר, להביע את כאבו, באופן שכולם יבינו, גרם לו להשתמש בצבעים ריאליסטים שכולם מזהים, ולא לצייר בצבעים הטבעיים, הכהים וחסרי החיות, אותם הכתיבה לו מוגבלותו הפיזית. זאב רצה שזעקתו תשמע, תראה ותובן לכל מתבונן. זאב המשיך לצייר מאותו רגע ועד יום מותו. פעילות הציור מילאה, אולי, את החסר שהיה לו.

צילום "נעדרים" של זאב פלק ז"ל 

בדומה לזאב, על כל השונה ממנו, את הציור הראשון שלי ציירתי בשנת 1979, ביום הזיכרון לחללי צה"ל. עשרה חודשים אחרי שיצאתי עם אח שכול. בעומדי דוממת יחד עם כל המשפחה ליד קבר האח בקרית שאול, הרגשתי צורך לצייר את ה'ריק' שהיה באוויר, ולתת את הציור מתנה לאם השכולה. אותו יום היה נקודת מפנה בחיי, הבנתי בו שהאמנות היא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלי לדבר אל העולם."

מפת התמצאות בתערוכה

במפלס העליון נמצאים רישומים, ציורים ופסלים שמתייחסים ישירות לשדה הקרב של מלחמת יום הכיפורים, לפי גזרות הלחימה, צפוני ודרומי.
העבודות בתערוכה כוללות רישומים אותנטיים משדה הקרב, בין עם מדובר באנשי תקשורת ש'צילמו 'את הקרב באמצעות עט רושמת, או הלוחמים עצמם שרשמו את חוויותיהם בקווים ביומן אישי, בגלויות לבני משפחתם, ובדיוקנאות לחבריהם לקרב.
ניתן לראות ציורים היסטוריים מדויקים וציורים אקספרסיביים, ציורים נאיביים וקולג'ים, ציורים מופשטים ועבודות פיגורטיביות.
לצידו של קיר ההנצחה במפלס התחתון, נמצאות היצירות שעוסקות ברוח האדם בעת הקרב, בפחד, בייאוש, בכאב ובגעגוע.
עבודות הפיסול בקומה העליונה כוללות אסמבלאז'ים שמורכבים מחומר גלם מגזרת הלחימה ועבודות חמר פיגורטיביות שמספרות את סיפור השבי הסורי והמצרי. בפסלים בקומה התחתונה הפעולה האמנותית - סיתות באבן, גילוף בעץ וריתוכים מפלדה יצוקה – מצביעה על תהליכי מיקוד וריכוז, התבודדות לתוך הזעקה.

התערוכה מתקיימת בימים א'-ה' בין השעות 8:30 עד 15:30 ותסתיים בתאריך 5/10/23