סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב אהרון אהרונסון

מכביש פתח תקווה הרחב, התוחם את שכונת רמת אפרים במזרחה של העיר, בואכה קניון עופר השרון, מסתעף רחוב אפרים אהרונסון ובהמשך יוצא ממנו רחוב אהרון אהרונסון

אהרון אהרונסון

אפרים ואהרון הם אב ובנו. איזו מחשבה נפלאה הייתה למי שבחר לחבר בין שני הרחובות. האב אפרים, שעל שמו הוקמה שכונה ונסלל רחוב רחב ומרכזי ובנו אהרון, יוצא חלציו, פורץ דרך עצמאית משלו המחוברת למורשתו של אביו. שניהם היו בני משפחה חשובה בתולדות היישוב, שעלו מבקאו שברומניה בשנת 1882 והיו מראשוני העלייה הראשונה. שניהם תרמו תרומה ענקית להקמת המדינה שבדרך.

המשפחה

אפרים אהרונסון ואשתו מלכה היו ממייסדי המושבה זכרון יעקב. אפרים היה סוחר בתבואה וממקימי ארגון המחתרת ניל"י. אשתו מלכה היתה בתו של הרב שמואל גלאצנו, ראש הקהילה היהודית בבקאו. עמם הגיעו לארץ גם קלמן-משה, אחיו הצעיר של אפרים וכן שרה אחותו, שנודעה מאוחר יותר כ-שרה גיבורת ניל"י, שהתאבדה כדי לא ליפול בידי התורכים לאחר שנחשפה מחתרת ניל"י.

אהרון אהרונסון – המדען והחקלאי

אהרון, בנו בכורו של אפרים, התעניין מנעוריו בחקלאות. הוא היה ידוע כאיש אשכולות וכבר בהיותו בן 15 התמנה כעוזר לצוות המדריכים החקלאיים של הברון רוטשילד ונמנה על הבולטים בבני הדור הראשון שגדל בארץ. בזכות כשרונו נשלח אהרון על ידי הברון ובמימונו ללמודי אגרונומיה בביה"ס הגבוה לחקלאות בצרפת ועם סיום לימודיו שימש כמדריך החקלאי הראשון של המושבה החדשה מטולה. הוא נהג לפרסם מאמרים מקצועיים רבים שהופיעו על במות מדעיות באירופה. לעיקר פירסומו זכה אהרונסון הצעיר משגילה בשנת 1906 את "אם החיטה". תגלית שהביאה לו תהילה עולמית ברחבי העולם המערבי ובמיוחד בארה"ב. הוא הפך להיות אישיות ידועה ומוערכת מאד בתחומו.
בשנת 1910 הקים אהרון אהרונסון חווה נסיונית חקלאית בעתלית שהיתה הראשונה מסוגה במזרח התיכון. בחווה עשה ניסויי השבחה בין החיטה התרבותית לאם החיטה וגם ייבא מחו"ל צמחים שהתאקלמו יפה בארץ. הנוסעים על כביש החוף צפונה מכירים בוודאי את שדירת עצי "דקל הוושינגטוניה" המתנשאים מזרחית לכביש ומובילים אל החווה החקלאית, אף הם יובאו על ידי אהרון.

הלוחם והפוליטיקאי

בעת מלחמת העולם הראשונה הקים אהרון עם אביו אפרים את מחתרת ניל"י, שהיתה רשת ריגול ופעלה לסיום השלטון התורכי-עותומני בארץ ואף עמד בראשה. הוא שאף לקדם הקמת בית יהודי לאומי בא"י והפך בזכות יכולותיו וקסמו הרב לאחד מהיועצים הדומיננטיים לגופי המודיעין הבריטי שעמם שיתף פעולה כדי למגר את השלטון העותומני ולהעבירו אליהם. הוא זכה להיות אחד מהמשפיעים על מתן "הצהרת בלפור" ועם תום מלחמת העולם הראשונה נכנס לפוליטיקה. הוא פעל לצד חיים ויצמן במשלחת הציונית לוועידת השלום שהתכנסה בפריז ב-1919 וכתב בין השאר תזכיר בו שרטט את גבולותיה העתידיים של ארץ ישראל. על עיקרי אותו תזכיר עמדה המשלחת הציונית בהתדיינות על חלוקת הממלכה העותומאנית המובסת.

מותו הטראגי

אהרון, שהיה בוטנאי מוכשר, אגרונום וגיאולוג בעל שם עולמי, ראשון לאנשי המדע היהודים בא"י, הירבה לטוס לפריס במסגרת פעילותו הפוליטית. באחת מטיסותיו נעלם המטוס בו נסע מעל תעלת לאמנש והוא בן 43 שנה בלבד.

יד ושם לפועלו

אהרון אהרונסון הוכתר כ"גאון האדמה" וגם "האיש, החיטה והחידה". לזכרו נקראה המושבה "כפר אהרון" שהיום היא חלק מהעיר נס ציונה. כך גם בניינה הראשון של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
חוות אהרון אהרונסון בעתלית פעילה עד עצם היום הזה ומידי קיץ מגיעים אליה קבוצות של תלמידים וגדנ"עים צעירים הלומדים את תורתו ועוסקים בחקלאות עפ"י מורשתו.
בביתם של אפרים ומלכה בזכרון יעקב הוקם מוזיאון לתולדות המשפחה ומחתרת ניל"י. ספרים ומאמרים רבים נכתבו עליהם ורחובות רבים ברחבי הארץ נקראו על שמם.
עירית נתניה מצאה לנכון להנציח את האב ואת בנו ברחובות סמוכים בשכונת רמת אפרים שראשוני מתיישביה היו אנשי אצ"ל.
 

רחובות נוספים בנתניה

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי