הפעילויות המרגשות במכללה העירונית להשכלה

השתלמויות למגזר הציבורי, אולפן אלטרנטיבי, מיומנויות הוריות וגישור תרבותי עבור עולים חדשים. מעבר לעושר החינוכי, במכללה העירונית להשכלה בנתניה מסתתרים מאות סיפורים ייחודיים ששינו מסלולי חיים. מנהלת המכללה, אליס יאמפולסקי: "אני תמיד עם הפנים לזולת ועבור אלו הזקוקים לעזרה"

לאורך השנים, נוטים רבים מתושבי העיר לבלבל בין המכללה העירונית להשכלה למכללת נתניה. אנחנו כאן כדי לעשות סדר ולספר את סיפורה הייחודי של הראשונה, שאמנם לא נוגעת בפן האקדמי, אבל מסייעת לרבים לשנות כיוון בחיים ולרכוש השכלה במגוון תחומים. הקורסים המגוונים עליהם תקראו מיד, טומנים בחובם הרבה יותר מתעודה, ולא אחת גרמו לקהל היעד לצאת לדרך חדשה וטובה יותר, כזו שבזכותה המכללה העירונית להשכלה הפכה עבורם להרבה יותר ממוסד לימודי.

דוגמה מייצגת היא בחור תושב דורה שזוכר את עצמו בעיקר כהיפראקטיבי, כזה שדרך קבע מוציאים מהכיתה ושולחים לשחק בחצר על מנת שיירגע. במרחב הפתוח מצא את חבריו הטובים ביותר דאז – הסוסים. משם הדרך להפוך ללוכד סוסים הייתה קצרה.

"כל מה שהוא רצה זה להשלים 12 שנות לימוד, הוא פשוט פחד להתחיל וחשש בגלל בעיות של קשב וריכוז", מספרת המנהלת הוותיקה של המכללה להשכלה, אליס יאמפולסקי. "בסופו של דבר שכנעתי אותו לעשות קורס ניהול מחסן ממוחשב. החזקנו אותו בשיניים, הוא סיים את הקורס והתחיל לעבוד בעירייה. בהמשך עשינו לו מבחן, ראינו שהוא שולט בחומר והכנסנו אותו באמצע התכנית ל-12 שנות לימוד. גם אותה הוא סיים ומשם התקדם גם להשתלמויות נוספות שהעניקו לו תוספת במשכורת. הוא תמיד זוכר את המכללה לטובה ומזכיר לנו שבחיים לא סיים שום דבר וזו הפעם הראשונה בחיים שיש לו תעודה".
סיפור מרגש נוסף שחוותה יאמפולסקי התרחש כאשר אישה הגיעה להתעניין בקורס סייעות בגני ילדים. "בעלה הביא אותה וכל הפגישה לא נתן לה להוציא מילה מהפה וכל דבר שרצתה לשאול השתיק אותה", היא נזכרת. "העובדת שלי, שאף פעם לא מוותרת על אף אחד, יצרה איתה קשר בהמשך וביקשה שתגיע לבד. משם היא עזרה לה במימון הלימודים והיא סיימה את הקורס בהצלחה. אחר כך עדכנה שהחלה לעבוד כסייעת ובנוסף עשתה רישיון נהיגה והפכה לאישה עצמאית. היא תמיד כותבת לנו – רק בזכותכם הגעתי לאן שהגעתי".

כמו שיעור פרטי

תחום נוסף שבולט במכללה הוא האולפן האלטרנטיבי, פרויקט מתחדש בן כשבע שנים במסגרתו זוכים עולים חדשים ללמוד עברית בתנאים מיטביים. "לומדים שם עד 8 תלמידים בכיתה, ממש כמו שיעור פרטי, זאת בניגוד לאולפנים עירוניים עם 30-35 תלמידים", מתגאה יאמפולסקי. "הם יודעים לכתוב ולקרוא, אבל לא לדבר, ולכן אנחנו שמים דגש על עברית מדוברת, כזו שמסייעת להם להסתדר בדואר או בסופר ובשלל פעילויות בחיי היומיום".
"הקורס אורך חצי שנה ובחודשים הראשונים המורים שלנו דוברים את שפת האם של התלמידים, אם זה רוסית או צרפתית. בהתחלה מסבירים להם את הדברים בשפת האם וזה מקל עליהם וכמובן חוסך המון זמן. אחרי שלושה חודשים המורים והמורות הם דוברי עברית והתלמידים כבר בשלים ומוכנים לזה. אני גאה לספר שיש לנו בו זמנית 38 כיתות אולפן פעילות והיום פתחנו כיתה מספר 207 מאז החל הפרויקט".
בנימה אישית יותר, מוסיפה יאמפולסקי כי "חלק מאלו שמסיימים את הלימודים לא רוצים להיפרד. אני זוכרת פנייה מרגשת מזוג מבוסס כלכלית מעיר ימים שרצו לתרום לנו, וכיום מעבירים בחינם קורסי בוקר וערב לעברית מדוברת עבור אלו שסיימו את רמה א' של האולפן".

במסגרת האולפן האלטרנטיבי זוכים התלמידים גם לגישור תרבות יהודית עבור עולים חדשים ואף מוזמנים לאירועים של בית הספר ביאליק הסמוך. "אנחנו מכינים להם שולחן חג לליל הסדר או לראש השנה, לצד הרצאות על ההיסטוריה של ארץ ישראל ואפילו טיולים לירושלים", מתגאה יאמפולסקי.
לאחרונה אף התארח באולפן ביאליק שורד השואה חריטון גריבלט, זאת תודות למיזם 'זיכרון בסלון' שביצע את השידוך בין השורד לאולפן. למפגש הגיעו תלמידי אולפן ביאליק, שלראשונה נמצאים בישראל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, וזכו לשמוע את סיפור הגבורה של חריטון.

המפגש התקיים בשפה הרוסית, על מנת להנגיש את יום הזיכרון לשואה עבור עולים חדשים וכאלה שאינם דוברים עברית, וכן לתת במה לשורדים לספר את סיפורם בשפת אמם. חריטון גריבלט, תושב העיר, נולד באודסה. על פרוץ המלחמה הוא גילה, כך סיפר, בערב שגרתי בתיאטרון, בהיותו בן 15 בלבד.

אחת המורות באירוע תיארה כיצד תלמידי האולפן התרגשו לשמוע את סיפורו של חריטון, וכן שמדובר בעוד צעד חשוב בהעברת סיפורם של שואת יהודי ברית המועצות, שלא תמיד זוכה לייצוג מספק.
מעבר לכך, הודות לשיתוף פעולה בין המכללה העירונית להשכלה לבין בית הספר ביאליק, זכו תלמידי האולפן להיות נוכחים בטקס יום השואה, בו נחשפו לרובד נוסף בחברה הישראלית. ראוי לציין כי הטקס היה מכבד ומרשים מאוד, בהשתתפות שכבות ה'-ו' של בית הספר, והייתה זו הפעם ראשונה בחייהם של תלמידי האולפן שלקחו חלק בטקס לאומי, לא מובן מאליו כלל עבורם.
תלמידי האולפן הקשיבו וצפו במופע המחול של תלמידי בית הספר, שהראה כיצד חיו והרגישו היהודים בתקופת הגטו. גם העמידה יחד בצפירה לא מוכרת ולא מובנת מאליה. "היה זה שילוב בין העבר להווה והדגיש עד כמה כולנו כעת מאוחדים כישראלים", תיארה בהתרגשות אחת המורות שנכחו בטקס. "זוהי עוד דוגמה מיני רבות בה המכללה שואפת לשלב את העולים החדשים, לעזור בקליטתם בחברה הישראלית ובחשפיתם לתרבות היהודית והישראלית. אנו פועלים במכללה למען הטמעתם של העולים החדשים בחברה בצורה המיטבית ביותר".

מפסיכולוגיה עד גרפולוגיה

אליס יאמפולסקי היא בעצמה עולה חדשה ועלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1990. תושבת נתניה המתגוררת במרכז העיר ומנהלת מעמקי ליבה ונשמתה את המכללה העירונית להשכלה כבר 22 שנים.
פעילויות מגוונות נוספות הן השתלמויות למגזר הציבורי – מעובדי רשויות, דרך עובדי מדינה ועד עובדות סוציאליות. מאות התלמידים זוכים להשתלמויות מגוונות דוגמת אנגלית, מבוא לגרפולוגיה, שיפור שירות, ניהול זמן וגישור, מבוא לפסיכולוגיה ופיתוח מצוינות. העובדות הסוציאליות משתלמות גם בנושאים כמו טיפול בשכול ואובדן שאינו מוות.
תחום נוסף הוא פרויקט בשיתוף אגף החינוך לגיל הרך בשם דרך חדשה – מפגשים עבור ילדי גני טרום חובה וחובה במימון משרד החינוך, כאשר במסגרת זו נרכשות מיומנויות הוריות וחברתיות במפגשים של הורים וילדים יחד, וכן הורים לחוד וילדים לחוד.

כן יכולים תלמידי המכללה ליהנות מקורס בן 50 שעות לשפות – שתי רמות באנגלית, מתחילים ומתקדמים, ערבית, צרפתית ורוסית. ההרשמה שלנת הלימודים החלה.

המכללה פתחה קורס NLP שהוא קורס מאוד מבוקש וגם אליו ניתן להירשם.
בכל הנוגע להשלמת שנות לימוד, מספרת המנהלת הוותיקה כי לאחרונה אזל התקציב ובמכללה מחפשים בימים אלה בנרות שותפים עסקיים על מנת לממן פתיחת כיתות חדשות להשלמת 12 שנות לימוד לקראת שנת הלימודים הבאה, כאשר ניתן להשלים גם 8 או 10 שנות לימוד. "חשוב מאוד שהפרויקט הזה לא ייגמר, כי בלי 12 שנות לימוד אנשים לא יכולים לעשות שום קורס של הכשרה מקצועית, משום שמדובר בתנאי סף", מדגישה יאמפולסקי.

"התגובות לקורסים רבים שאנחנו עושים פשוט מדהימות ומרגשות", היא מסכמת. "כשאני מספרת שוב את הסיפורים האישיים של התלמידים יש לי צמרמורת. הגדולה שלנו היא שזה לא עסק פרטי אלא כזה ששייך לעירייה. המשכורת שלי לא תלויה בזה ואנחנו תמיד פה כדי לעשות הכל עבור התלמידים שלנו, העיקר שילמדו. באופן אישי, אני עצמי עולה חדשה ותמיד עם הפנים לזולת ועבור אלו הזקוקים לעזרה. זה הייעוד שלי".