לוח הקפל: ציפי ללא הפסקה

ציפי קפל נחשבת לאחת הפעילות החברתיות המשפיעות והמוערכות בעיר נתניה. בראיון לנתניה נט היא מדברת על פוליטיקה, פעילות חברתית, משפחה וכוח

ציפי קפל, עיתונאית בת 68, אמא לשתי בנות וסבתא לחמישה נכדים, נולדה וגדלה בנתניה, מעידה על עצמה שהיא איכפתית, עקשנית ובעיקר מתמידה ולא מוותרת על נושאים שחשובים לה ולעיר. בשיחה היא מספרת על פעילותה החברתית, ועל הדרך ניסינו לברר האם יש סיכוי שנראה אותה בפוליטיקה.

איך הגעת להיות פעילה חברתית?

האמת היא שזה התחיל מסבתי רחל ז"ל שגרה איתנו בבית עד יום מותה והייתה בעיני המשפיע הראשון למעורבות קהילתית. סבתא הגיעה לישראל כאלמנה צעירה אם לשניים, ענייה מרודה. בזקנתה הייתה מתרימה מבתי העסק ברחוב הרצל לטובת אלו שאין להם. כילדה, הייתה לוקחת אותי איתה.

לפני שש שנים הקימה עירית גולני את ועד מרכז העיר ומאז אני שם, גם אם תמיד הייתי פעילה, בשנים האחרונות אנו מחצינות פעילות הודות לפייסבוק שמעמיד גיבורים בתוך יום, במה שגם אני משתמשת בה על מנת להתניע ולהניע.

כעיתונאית יש לך לא מעט כוח, את "מנצלת" אותו כדי לשנות ולקדם דברים?

הכוח שלי, הוא כוחו של התושב האכפתניק והעקשן, המתמיד והמאמין באג'נדה שלו. גם כשלא הייתי עיתונאית ידעתי להעביר מסרים בדרכי ולעמוד על זכויות ועל צדק חברתי. כעיתונאית רכשתי אמינות מתוך הצגת עובדות ואנשים יודעים שאני לא מדברת באוויר ומכאן הנטייה להקשיב לי ולהגיב לדברי. אני רודפת צדק סדרתית, תמיד הייתי כזו, ונתניה נותנת לי הרבה חול לרוץ עליו בקטע. אני לא רואה או מחשיבה את עצמי כבעלת כוח אלא כבעלת יכולת להציג תמונת מצב ממנה מקבל כל אדם החלטה אישית- לתמוך, לעזור, או לירוק אש.

במה עשייתך החברתית מתמקדת?

ראשית אני תומכת במעצמה החברתית בהובלת הרב שאול וייס ומתווכת בין פניות תושבים לבין "כפתורים", מרכז יד 2 של המעצמה לבגדים ולכל מה שחסר בבית ונענית לכל בקשה. בנוסף אני מסייעת בפתרון בעיות להורים בתחום החינוך גם בלי לפרסם כתבה, בין אם מדובר במקרה אישי או בבעיה קבוצתית. אקטיבית למען פעילות בני נוער, אקטיביסטית סביבתית, חברת ועד מרכז העיר שאינה מרפה מלעלות פוסטים על הזנחה ולכלוך ברחובות העיר בהקפדה לטיפול מידי. העלתי לשיח ציבורי גם אגרסיבי בפייסבוק את נושא הקבצנים ודרי הרחוב וקריאותי נענות שכן באים לפנותם לטיפול במרכז מקומי המיועד לכך. אני פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הפעילה החברתית המופלאה טלי מולנר אותנו מכנים "תאומות סיאמיות".

אני פעילה במטה המאבק הנתנייתי להרחקת אסדות הגז לכדי 120 ק"מ מהחוף. יוצאת להפגנות, גם אם הן מתקיימות רחוק מהבית, משתתפת בפגישות עם גורמים מקצועיים בתחום ועם גורמי עירייה, מחתימה תושבים להרחקת האסדות וזה רק על קצה המזלג.

הרבה שואלים האם ומתי תרוצי לפוליטיקה?

הערב הפוליטי הראשון בחיי נצרב בזיכרוני יחד עם סבתי שלקחה אותי לערב פוליטי של קבוצת נשים דתית. חיפשו לי בשכונה חצאית כחולה כי אסור היה בשום אופן ללבוש מכנסיים וכך בעצם הגעתי בתחפושת חרדית לאותו בית פרטי ברחוב גבע, בו עמדה רבנית ובקול מלא התלהבות שכנעה את הנשים להצביע למפלגה שסימנה בקלפי "ג"- בטענה שנאמרה ביידיש: כי יש לה צווי פיסעלך כלומר שתי רגליים. באותו רגע צחקתי באושר גדול כי הבנתי איך אפשר להתייחס לאנשים כמו לטיפשים והם ייקחו אותך ברצינות.

הפוליטיקה המקומית מאוד מעניינת אותי כי היא מסמלת בעיני מצב חברתי, נפשי, ריגשי של העיר עצמה. הפוליטיקה המקומית היא בעצם תמונתה הזעירה של הורתה, הפוליטיקה הארצית והיא היום הבבואה המכוערת שלה. במקצועי אני עיתונאית וככזו איני כותבת על פוליטיקה אך נושמת אותה ומזיעה אותה ביום יום, במיוחד עכשיו, הימים הנוראים של המתרוצצים והרוצים "לתת בראש". למרות פניות לא מעטות של גורמים פוליטיים בעיר, ממובילי רשימות שקמו, שיקומו או שנפלו בלילה בו קמו איני רואה את עצמי בשלב זה לפחות חלק פעיל מכוח כלשהו. למה בשלב זה? כי אם יגיע איזה נסיך כספים עם אבקת זהב סביר שאומר "כן". כסף זה כל הסיפור שמונע ממני היום, במצבה של העיר, לנקוט בצעד משמעותי בו אני קובעת מדיניות ודרך, מאחדת כוחות ומניפה דגל.

אנחנו בשנת בחירות, מה יש לך לומר על הנושא?

הבחירות הקרובות הן מכריעות לעתיד העיר לעשורים הקרובים ולכן הבחירות למועצת העיר הן מטביעות החותם בכל תחומי החיים. עד לרגע זה איני שלמה עם אף אחת מהרשימות למועצה כי אף אחת אין לה את העוז הנפשי ואת המטען הרוחני הבטוח בעצמו ובדרכו להכריז: אני רשימה חילונית", בלי להתנצל ולהתחיל להתפתל עם פתיחת מוסדות ציבור למבוגרים ולנוער ברוח השבת. לחילונים יש אחלה רוח ובגלל שאף מועמד עוד לא הכריז שהוא ילך על זה, אני לא בוחרת כרגע באף אחד.

פעילים חברתיים נוספים בסדרת הכתבות של נתניה נט

איציק נוסצקי פעיל למען החינוך בעיר

על אמון אחריות ופעילות חברתית- שיחה עם אדי עובד

שיחת בנות: ראיון עם טלי מולנר

אמנון סעדון לא נח לרגע

מאור דאיה בראיון על פעילות חברתית ומה שמסביב