שחר גרינשפן. לפני עשר שנים וכיום "לא מתאים לי להימצא בכלא. בבקשה, תנו ללכת..." שחר גרינשפן. לפני עשר שנים וכיום

מדינה שלמה הזדעזעה כשנהג שיכור דרס באכזריות את שחר גרינשפן מנתניה, שנותרה משותקת סמוך למועד בת המצווה. עשר שנים אחרי, מלאכת השיקום נמשכת. לאחרונה מצאה שחר נחמה בכתיבת שירה, כולל שיר סוחט דמעות שהקדישה לאחיינה הפעוט. "זה כאב לב בכל יום מחדש, כאב שלא נגמר", אומרת האם נחמה

שחר גרינשפן. לפני עשר שנים וכיום

כמעט עשר שנים חלפו מאותה תאונת דרכים קטלנית, בה נהג שהיה שרוי בגילופין עלה על אי תנועה, דרס וקטע את מסלול חייה של שחר גרינשפן מנתניה, שנפצעה באורח קשה ונותרה משותקת. עקב בצד אגודל ממשיכים משפחתה וחבריה להילחם למענה על נקודות אור משמעותיות ועל הזכות לדבוק בחיים מחגיגת בת מצווה מאוחרת, עבור בסיום בית ספר "און" בשכונת צהלה בתל אביב, המאפשר לכל תלמיד לימוד, שיקום והתנסות חברתית בקבוצה ובאופן פרטני, ועד המעבר בספטמבר האחרון ל"בית הגלגלים" בהרצליה, אליו היא מגיעה ארבע פעמים בשבוע.

אנשים בנתניה - "לא מתאים לי להימצא בכלא. בבקשה, תנו ללכת..."

שחר עם האחיין איתי

חץ בלב

אירוע משמעותי במיוחד התרחש לפני כשלושה חודשים, אז חברה לשחר הסופרת זוהר אביב והחלה ללמד אותה כתיבה יוצרת פעם בשבוע. הקשר נוצר באמצעות חדוה שולץ, קרובת משפחתה של שחר שניהלה בעבר את בית הספר 'אילן רמון' בנתניה והייתה מזמינה דרך קבע את אביב להרצאות. אביב, מטפלת בכתיבה שכתבה 70 ספרים, נענתה לאתגר ונחשפה לעולם פנימי עשיר מאין כמוהו, פרי עטה של בחורה על כיסא גלגלים שמתקשרת באמצעות האצבע והמקלדת. "כל שיעור כתיבה מתחיל כשאני מקריאה לשחר פרק מאחד הספרים שלי. היא מאוד נהנית, צוחקת בקול ומקבלת השראה", מספרת אביב. "בכל פעם אני מלמדת מרכיב אחר בשירה והיא מתחילה לכתוב. בשיעורים הראשונים היא כתבה שירים כמו כל אחד אחר ומאוד הפתיע אותי לראות כמה כולנו דומים, לא משנה איך אנחנו מבחוץ. לאט לאט היא נתנה לי להציץ לעולם הפנימי שלה ויותר ויותר פגשה את עצמה". התוצאות הכואבות היו כתיבה אישית שנגעה לייאוש ולתסכול של גרינשפן ממצבה. לאחרונה פורסם שיר שכתבה לכבוד אחיינה, איתי בן ה-10 חודשים, בנה של אחותה הגדולה נטע.

איתי האחיין שלי הקטן,

הכי מתוק בעולם

רציתי לבקש ממך בקטנה בקשה, ממש לא קשה.

תפסיק כבר לבכות, בבקשה

תנגב את הדמעה

מה הבעיה?

למה לבכות?

הדמעות

לא יעזרו לך

תחייך, והעולם אליך

בחזרה יחייך, אני מבטיחה.

הכל תקבל,

רק בסבלנות תחכה

הסבלנות קשה,

אך אין ברירה

הנה גם אני רוצה,

אני רוצה, לדוגמא,

שישלחו לי כבר איזה הודעה,

סתם הודעה משמחת, יפה,

אך אני מחכה שעה ועוד שעה,

ושום הודעה

לא מגיעה

ועוד דבר...

את האמת אני רוצה,

אך האנשים

לא אומרים לי אותה.

התסכול תקוע,

הוא לא עוזב את המוח,

באוויר נע שקר קבוע.

לפעמים נמאס לי לחיות,

נמאס לי מהכל,

אני רוצה לצרוח,

כי זה עדיף מלצעוק

כבר אין לי כוח,

רק רוצה הביתה לברוח,

הביתה לעבר הרחוק,

לבית הספר, לחברות,

בלי שום אמירה על תאונה

לה הייתי שותפה.

אני נשבעת,

אני מתחננת,

רק קצת עזרה,

תעזרו לי בבקשה.

נמאס לי, נמאס!

אוף, כמה אפשר?

אני ילדה טובה...

לא מתאים לי להימצא בכלא. בבקשה, תנו ללכת...

איתי, תבין,

אתה לא היחיד שאינך עצמאי,

אז תהיה סבלני,

והכל לך ילך, ועד אז אולי גם לי יקרה נס,

מה אתה אומר?

"שחר מאוד אוהבת את איתי, שעולה בכל בוקר להעיר אותה מהשינה", מספרת בהתרגשות נחמה גרינשפן, אמה של שחר. "השיר שכתבה לו הרגיש כאילו יורים לך חץ בלב. אנחנו יודעים בדיוק איך היא מרגישה לגבי הפציעה שלה, היא מוציאה את זה החוצה וקשה לנו לשמוע את זה ככה. זה כואב". "זה מזעזע, קשה ומדכא מצד אחד, אבל מצד שני אני רואה את זה כמו קיטור שהיא משחררת יחד עם הרבה דברים שהיו עצורים בתוכה", מוסיפה אביב. "עם הגוף והדיבור כמעט אין שינוי לאורך השנים, אבל בעולם הפנימי אני אומרת לעצמי 'ואוו', פתאום יש חדר קטן שאנחנו מאירים והוא הולך, גדל ותופס מקום". לאחר פרסום השיר הביע זמר מפורסם רצון להלחין ולבצע אותו כדי להפתיע את שחר, ולא מן הנמנע שבקרוב תעבור יצירתה מן הנייר לתחנות הרדיו.

אנשים בנתניה - "לא מתאים לי להימצא בכלא. בבקשה, תנו ללכת..."

הסופרת זהר אביב שמלמדת את שחר כתיבה יוצרת

בין מציאות לדמיון

שחר גרינשפן כבר בת 22. מתגוררת עם משפחתה בשכונת נוף הטיילת (נת 600) בנתניה. בת הזקונים של נחמה וישראל, אחות לנטע ויעל. היא ממשיכה בתהליך המרגש בכל הנוגע לכתיבה ובשיעור האחרון שהעבירה אביב כתבה שיר נוסף למאלף הכלבים שהביא לה את הכלבה דייזי. הזעם והאכזבה ממצבה האישי הכואב מתבטאים היטב גם בו.

למאלף הכלבים שלום

אמרת שאתה יודע

איזה כלבה הבאת לי הלום,

את דייזי.

אמרת שהיא טובה וחכמה,

וצדקת

היא חכמה, רק איפה החמודה?

אותי רק נושכת,

מחפשת טרף,

את הארוחה הבאה.

אני חייבת להגיד לך

שהייתה לי אכזבה,

בפעם הבאה תעשה לי טובה

ותביא לי כלבה חמודה

שאותי תלקק ותאהב

שתבין אותי בלי לדבר

שלצדי תמיד תלך

תקפוץ עלי ותלקק

שתראה לקראתי אהבה

והתרגשות גדולה,

זה מה שאני רוצה.

ועוד אני רוצה

שהכלבה תהיה אדיבה

שתהיה מוכנה איתי להתחלף

שאני אהיה זאת שארוץ ואקשקש

מאושר ושמחה רבה

וכל דאגתי תהיה הארוחה הבאה,

שתהיה מוכנה

להתחלף איתי ולו רק לשעה.

"שחר יודעת לבטא את עצמה ויש לה שפה יפה. היא כתבה כבר הרבה שירים, עוד לפני שהתחילה לעבוד עם זוהר", אומרת האם נחמה. "כל השנים שחר הייתה במעין הכחשה שזה לא נכון, שכולם משקרים לה וכל החיים האלה הם לא מציאות אלא דמיון. ככה היא התגוננה מנושא הפגיעה, למרות שהיא יודעת מה המציאות". על ההתמודדות הקשה והיומיומית כאם הוסיפה: "זה כאב לב כל יום מחדש, כאב שלא נגמר. החיים נמשכים, הבנות התחתנו ויש את איתי, שהוא נקודת אור מאוד גדולה בחיים, אבל זה עדיין לא זה".