מראש העיר ועד מאור בוזגלו: האורתופד מספר 1 בנתניה
החילוצים מעזה בצוק איתן שהובילו לפעילות הייחודית למען לוחמים, הקשרים המשפחתיים לדמויות מיתולוגיות ומוכרות בעיר, התאונה שגרמה לו להבין איך זה להיות בצד של המטופל וכמובן שרשרת הפציינטים המפורסמים והחזון שמתגשם באצטדיון. ד"ר עופר זקס על החיים סביב עולם האורתופדיה
שיחה שגרתית עם ד"ר עופר זקס יכולה בקלות לגלוש למגוון מחוזות – מלונדון בה ביצע תת התמחות בניתוחי ברכיים, עבור בפעילות הצבאית המאתגרת ביחידת החילוץ של חיל האוויר 669 ועד ישיבת בני עקיבא בנתניה בה למד. אבל דבר אחד תמיד יחבר בין כל תחנות החיים שלו – האהבה הבלתי אמצעית לאורתופדיה.
לא בכדי הוא מוכר גם כאורתופד מספר 1 בעיר, כשרשימת הפציינטים שלו בעבר ובהווה כוללת שמות כמו שחקן העבר וכובש השער היחיד אי פעם של ישראל במונדיאל, מוטל'ה שפיגלר, כוכב הכדורגל מאור בוזגלו שפרש השבוע ממשחק פעיל, אותו ליווה זקס לניתוח לשחזור הרצועה הצולבת בלונדון, הכדורסלן בדימוס ויוצא הריאליטי הישרדות עידו קוז'יקרו, אגדת הכדורסל הנתנייתית אלירן גואטה וכן, גם ראש העירייה בכבודה ובעצמה, מרים פיירברג-איכר.
"במהלך לימודי הרפואה לא חשבתי להיות אורתופד, אבל את ההחלטה קיבלתי במהלך הסטאז' לפני ההתמחות", פותח זקס בראיון ספורטיבי ורפואי כאחד ל"נתניה נט". "אהבתי את התחומים הניתוחיים באורתופדיה, ומעבר לזה תמיד התחברתי לספורט והפציעות בתחום משכו אותי, אבל הדבר העיקרי שבגללו אני אורתופד הוא שמדובר במקצוע של פתרונות מהירים – אם יש בעיה דוגמת שבר, קרע או פריצת דיסק – הפתרון ברור ומעבר לפינה. זו לא מחלה כרונית שצריך להתחיל לנהל. אני אדם מעשי מאוד שאוהב לראות את הפתרונות וזה קסם לי יותר מכל דבר אחר".
רופא דור 3
בירור חטוף אודות הרקע המשפחתי של ד"ר זקס מבהיר מיד שלא במקרה התגלגל לתחום הרפואה. סבו, ד"ר מקס זקס, שימש כווטרינר המיתולוגי של נתניה והיה דמות מוכרת מאוד בעיר, גם בגלל קומתו הלא שגרתית – 2.00 מ'. מעבר לחיות הבית והמחמד בהן טיפל, היה גם הרופא של הפרות והסוסים מכלל המושבים בסביבה. אביו, ד"ר צבי זקס, רופא אף-אוזן-גרון שאף הוא מוכר מאוד בעיר, ואף שימש במשך 15 שנים כחבר מועצה בעיריית נתניה. אגב, סבו השני של עופר, דב טנא, היה בעברו סגן ראש העיר במשך 35 שנים תמימות.
עד גיל נוער שיחק עופר כדורסל באליצור נתניה, כשגם המשיכה לכדור הכתום לא הגיעה במקרה. דודו הוא יונתן זקס ז"ל, הכדורסלן הנתנייתי המצליח ביותר בתולדות העיר, סנטר שהתנשא אף הוא לגובה של 2.00 מ' ושיתף פעולה בנבחרת ישראל עם צמד האלמונים מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי. "כילדים היינו נוסעים לראות את יוני משחק והוא היה דמות נערצת בבית", משחזר עופר. "אני שיחקתי כדורסל והייתי אפילו שחקן לא רע, אבל אם בוחנים את היכולות שלי, בסופו של דבר טוב שהלכתי להיות רופא. בתפקיד הזה אני תורם הרבה יותר לעולם הספורט מאשר כשחקן".
בצבא היה לוחם, קצין, מפקד צוות ומפקד פלוגה ביחידת החילוץ של חיל האוויר, 669. במסגרת זו, כולל בשירות המילואים, השתתף בלא מעט מבצעי חילוץ בארץ ובחו"ל, בין השאר בחומת מגן, מלחמת לבנון השנייה וצוק איתן. על פעילותו באחד המבצעים זכה לצל"ש וכשסיים את לימודי הרפואה שימש כרופא ביחידה.
אחד האירועים שהשפיעו עליו יותר מכל היה במהלך צוק איתן, כששהה במשך כחודש תמים בעזה ועסק בפינוי וחילוץ. "היה אירוע קשה של יחידת מגלן, במהלכה נהרגו 3 לוחמים ונפצעו 17", הוא משחזר. "כשיצאתי מעזה קיבלתי החלטה לעשות משהו מעבר למילואים עבור הלוחמים". התוצאה הייתה פתיח מרפאת יחידות לוחמות, שהחלה ברמב"ם ב-2014 ועברה יחד עם זקס לבית החולים לניאדו חמש שנים מאוחר יותר, שם הוא מנהל יחידת ספורט וברך במחלקה האורתופדית. "יש קבוצת וואטסאפ עם כל היחידות הלוחמות בצה"ל, ופעם בשבוע במשך שעתיים אני מעניק זמינות ללוחמים שיכולים להגיע בלי תור מראש, כולל טיפול בפציעות וקידום ניתוחים", הוא מספר. "לוחמי צה"ל ראויים לטיפול מהיר ומיטבי ממש כמו ספורטאים מקצועיים, על מנת שיוכלו לחזור לכשירות בהקדם האפשרי".
הכיפה של נפתלי
עופר זקס, נתנייתי מבטן ומלידה, מתגורר בקריית השרון. נשוי לרינת ואב לארבעה - הבנות אליה (15) טוהר (13) ושליו (10) והבן איתן (9). גדל בשיכון מזרחי ולמד בבית ספר יבנה ובישיבת בני עקיבא. הכיפה הסרוגה שלראשו דומה מאוד לדמות מוכרת קצת יותר. "קטנה ועגולה, קצת כמו של ראש הממשלה, נפתלי בנט", הוא צוחק.
בשנת 2018 צחק זקס הרבה פחות, כשיצא לריצה שגרתית בשכונה ונדרס על ידי שליח שאיבד שליטה על קטנועו. התוצאה: שבר בקרסול, שבר פתוח בשורש כף היד ופגיעת ראש. זקס נאלץ לעבור סדרת ניתוחים והושבת לכ-5 חודשים. "עד אז הייתי בצד המטפל והמנתח, והיה זה אירוע מכונן עבורי להיות בצד השני", הוא משחזר. "כמטופל, קיבלתי תובנות אדירות על הכאבים לצד האתגרים המנטליים שבשיקום ארוך. היה לחץ לא נורמלי וחששתי שלא אוכל לחזור לנתח, אבל ברוך השם הכל בסדר וחזרתי לפעילות מלאה, כולל לשחק כדורסל. אתה גם לומד להעריך את המשפחה, כשאתה רגיל להיות העוגן ופתאום הם אלה שצריכים לטפל בך. זה מגבש ומחזק, וזו גם הייתה הפעם הראשונה שזכיתי לזמן איכות ממושך עם אשתי והילדים".
לצד העבודה בלניאדו, הגשים לאחרונה ד"ר זקס חלום עם פתיחתו של אתלטיקליניק – מרכז לאורתופדיה, פיזיותרפיה ושיפור ביצועים, שנחנך לאחרונה במתחם האצטדיון העירוני בנתניה. "מאז שחזרתי מתת ההתמחות בלונדון אצל ד"ר אנדי וויליאמס, זה היה החזון שלי", הוא אומר. "רציתי לעשות משהו שנותן מענה כוללני, מקצועי ואיכותי לכל בעיות האורתופדיה בכלל ופגיעות ספורט בפרט".
אילו תגובות אתם מקבלים עד עכשיו?
"מדהימות! אני ושני שותפיי, הפיזיותרפיסטים מיכאל סילם ומיכאל פצ'ניוק, חלמנו יחד על המרכז הזה 3 שנים עד שהקמנו אותו ויש אפקט גדול גם לכך שהוא ממוקם במתחם האצטדיון, כי הפידבק הראשון הוא שאנשים לא מרגישים שבאו למרפאה. הוויבים אחרים והם מרגישים בריאים עוד בטרם ראו רופא. יחד עם המנהלת ענבר וקסמן, שחיה כל חייה את תחום הספורט ומכירה את הבעיות והרצונות של הספורטאים-מטופלים, זה עולם אחר לגמרי. כולנו מדברים באותה שפה, זה מטיס את המקום עשר דרגות קדימה ולשמחתי הצלחנו להביא הנה סטנדרט ניהול שלא היה בארץ".
מה התוכניות והשאיפות שלך בהמשך הדרך?
"להצליח לממש את החזון ולהביא את הרפואה האיכותית והמקצועית ביותר לתושבי העיר נתניה – לחיילים, לספורטאים הצעירים וגם לאזרחים הוותיקים".