אילוסטרציה | צילום: נתניה נט

עונות השנה להן חולפות ביעף אביב קיץ חורף וסתיו, אנו ניצבים בכל עונה ובכל עת תחת חסות הטבע ומייחלים לפריחתו המלאה, פריחה אשר מתנובתה הדשנה אנו בני האדם נהנים ומודים

חודש תשרי הוא חודש שבו חל החג הראשון, חג שתחילתו היא שנה חדשה הבאה עלינו לטובה. פירותיה הרוחניים, התפילה, הבקשה והסליחה הן אלו הפירות אשר נבנה עליהם את תיקון מעלותינו ותכונותינו להמשך שגשוג פורה. פריחת הרוחניות בשמה המקורי מעידה על שמחה, התרוממות הרוח, ואכן כך. ומכיוון שלמטבע שני צדדים, פריחת הרוחניות בחודש זה, ומאידך כניסתו של הסתיו אשר תגרום לטבע את התכנסותו ותאפיל אותו בגווני האפור, צמרות העצים יכופפו ראשם, יביטו לאדמה בענווה, ועלי השלכת ינחתו ברוך על אדמה יבשה, אולי סדוקה, הממתינה ללגום את הגשם הראשון, היורה בפתח.
מלבד הצבע חסר הגוון המלבלב מעונת הקיץ שחלפה, ישנו הריח המשכר שמותיר אחריו גל של זיכרונות תמימים מימי נעורים.
נפשנו כטבע מותאמת ומאורגנת להפליא, הן בתחושות והן בצבעים בכל עונות השנה. מורת רוחנו יורד בעונות ההתכנסות, עונות סתיו חורף, ובעונות אביב וקיץ, לבנו פורח ומלבלב.
בימים אלו אנו בפתחה של עונת הסתיו אשר נמהלה לה יחד עם חגי תשרי לשם חשבון נפש. בזמן זה ראשנו מורכן כצמרות העצים, תנועותינו איטיות, ופעולותינו אף הן כלאחר יד.
ברכת "משיב הרוח ומוריד הטל" היא ברכה גדולה מאוד הנאמרת בימים אלו, לא בכדי ברכה היא, אלא בקשה, בקשה גדולה מבורא העולם להמטיר עלינו שפע של תנובה משלל הטבע, שפע של פתיחות הלב, נדיבות ואהבת הזולת. " ואהבת לרעך כמוך" סוג של שפע רוחני לאהוב, לתת ולהעצים, כשם שהעצים מניבים את פירותיהם אנו מבקשים גם כן שלבנו יניב פירות רוחניים ויינתן לכל דורש.
עד הנה עסקנו בפן הרוחני, ישנו עוד פן אישי, אינדיבידואלי המשתנה מאדם לאדם, והשינוי נעשה בעקבות תנודות שחלים בחיינו, וישנם לא מעט.
השינויים בחיינו האוניברסליים נובעים משינויים חיצוניים שבהם יש לנו שליטה עליהם, ובחלק אחר אין אנו יכולים לקחת שליטה, ובמה מדובר? בכל שינוי שמתקיים באם יש עליו שליטה או לאו, ישנו מכנה משותף הנקרא הבנה, תודעה מפותחת גבוהה..
שינויים פנימיים הם אלו השינויים שנגרמים בתוך עצמנו, בדרך פעולותינו, מחשבותינו והתנהלותנו. כל שינוי מוקרן מהפנימי החוצה.
כאשר תודעתנו מפותחת לעצמנו, לסביבה החיצונית הקרובה ועד לסביבה החיצונית הרחוקה, אנו נוכל להשתמש בהבנה לשם נקיטת פעולה, אמצעים וזהירות.
כיצד נפתח מודעות זו?.
האדם אשר נולד מטבעו עם תכונות אגואיסטיות שכל מהותו למלא את צרכיו, לחיות את חייו בעונג, מלבד שלא יפרו את שלוותו. תכונות אלו סגרו עליו כמו "חליפת לטקס" לוחצת.
תשומת הלב שניתן לתכונות אגואיסטיות אלו ונחליפן בתכונות אלטרואיסטיות, תכונותיו של בורא עולם, תכונות אשר בהם ניכרת אהבת האדם, אהבה ללא תמורה, הרי שאנו נשווה צורה, "שיויתי ה' לנגדי תמיד".
ככל שנרבה להתבונן, נרבה בחשבון נפש, כך נתוודע להכרת הרע על מנת לתקן, ולהכרת הטוב על מנת לתת ללא תמורה כל שהיא ולהתקדם בחיינו הרוחנים.
השינויים מהווים עבורנו נקודת חיבור הבנתי בינינו לבין היקום, נקודות זינוק מהמקום שאנו עומדים בו למקום גבוה יותר. נקודות אלו מהוות חלק בלתי נפרד מחיינו הנקראות נקודות שפל ונקודות שיא, הן בעצם מהוות את ציר הזמן שעליו חיינו מתהווים בכל רגע ורגע.
כאשר אנו נמצאים בנקודת משבר, שהיא נקודת השפל שמתאפיינת במד אושר ירוד, ספקנות, דאגנות, ודכדוך, מטבע הדברים אנו נוטים להאמין ששם נמצאת אישיותנו, אך כעבור זמן מה, נקודת השיא שהיא נקודת אושר, שמחה והתרוממות הרוח תופסת את חיינו ומחליפה את נקודת השפל האפורה. גם בנקודה זו, נדמה לנו שזו אישיותנו. אך נחשו מה? בשום נקודה שציינו, לא בגל שפל ולא בגל שיא נמצאת אישיותנו, אישיותנו נמצאת ונבנית ממעבר בין נקודה לנקודה, בין גל לגל, מאותו מקום אמצע אנו מתרוממים, עולים בשלבי התודעה, ומגביהים אמות מידה כדי להתקדם הלאה.
בדרך כלל גלי שפל מתאפיינים בעונת הסתיו, עונה שבה אנו והטבע יחד נוטים להתכנס לשם צבירת אנרגיה וארגון הסדר החדש לבאות. אפשר להבחין זאת בתחילת כל עונות השנה כיצד העונות פושטות ולובשות מדים חדשים המסמלים את בואם.
וכמו כל עץ ושיח בגן השונים בצורתם וטעמם, כך גם האדם שונה בחיצוניותו, ומהותו הפנימית, שנאמר "כי האדם עץ השדה".
כמניין העצים, מניין האנשים, כך מניין הדעות, המון אפשרויות ודרכים לפתרונות, אפשר להטיל ספק, אולי להתפלפל, אך אמת אחת נמצאת תמיד לאורך כל הדרך ולכל דורש.
והאמת היא "כאן ועכשיו".
הכוחות אשר פועלים ומשפיעים עלינו נקראים מידות, בתקופה זו נציין שתי מידות המשפיעים במיוחד, שהן מידת ה"הכוח" ומידת "הפועל".
ומה שונה מידת "הכוח" ממידת "הפועל"? מידות אלה בימים אלו משמעותיות ביותר.
"הכוח" ו"הפועל" נמצאים בכל מידה לדוגמא : מידת החסד היא מידה בה רצוננו גדול עד מאוד לעשות חסד, אך היא נחלקת לשניים, השאיפה ההבנה, הרצון לעשות חסד היא מידת הכוח, ומאידך, כדי להוציאו לפועל אנו זקוקים למידת הפועל, לפעולה עצמה. למה הדבר דומה? אדם המבטיח לתרום סכום מסוים למוסד כל שהוא, או לנזקק אחר, ורצונו הוא אמתי ותמים לעזור ולתרום, התלהבותו לתרום הינה התלהבות אמתית, אך מה קורה? בשעת האמת, בשעה שבה חל "פירעון שטר החוב" , אותו פירעון שאמור להסב נחת לנזקק, או להיתרם למוסד מסוים, אותה הבטחה נשארה ללא כיסוי. הדחיה למתן התרומה היא הקושי להוציא את הכסף מהכיס שזו מידה בפני עצמה "מידת הפועל". ז"א על מנת שהכסף ייתרם והחסד יעשה, יש להוציא מ"מידת הכוח" ל"מידת הפועל".
החסד עצמו עורר ענין ב"מידת בכוח" הרצון לתת, ולאחר מכן מגיעה "מידת הפועל" הנתינה עצמה.
בימים אלו של תחילת השנה החדשה, נתנה לנו הזדמנות לתקן לשפר את מעשינו, לערוך חשבון נפש עם עצמנו, לסלוח לחברינו ואפשרות לקיים את מה שהבטחנו. הכול מהתחלה, הכול חדש, כאילו לא נספר שום דבר. כמה נפלאה תחושת ההתחדשות, ההתחלות החדשות שהבטחנו לעצמנו. מה שנשאר הינו רק לקיים, להוציא מהכוח לפועל, לשנס מותניים, לחשוב פעמיים, לחשוב בבהירות הדעת, תחושת הניצחון שהתעלינו על אותם תכונות אגואיסטיות שהצרו את דרכי פעולותינו ירוממו אותנו מעלה.
ראש השנה נחגג בתחילתה של עונת הסתיו המבשרת איזון כוחות של התחדשות, עליזות,
התרוממות רוח, יורה ששטף את תיקונינו כלא היו, וכמובן מאידך ענווה והודיה כלפי כל הטבע והבריאה, הסדר העיתוי והשקט שמשתרר כמי שנותן את מלוא הכבוד לכניסת הסתיו.

 

 

יפה זרגרי

על הכותבת: יפה זרגרי, מאמנת בכל תחומי החיים ומטפלת רגשית נפשית במגע שיאצו-קוואנטי. מרצה ומעבירה סדנאות בתחומי משמעות החיים והעצמתם.מחברת הספר "ימים שכאלה"

בלוגים נוספים שכתבה יפה זרגרי

חוקי היקום, ומילוי רצונותינו בו

הסוד הגדול של התת מודע

רגשות מעצימים ורגשות מחלישים בקו הזמן  

סוד מערכת יחסים טובה טמונה בהקשבה

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד

משברים הינם אתגרים משמעותיים בחיינו 

הסתיו בפתח, הטבע נצבע, וההתכנסות מתחילה פעולתה 

מרוץ החיים כגלים מעלה מטה ומה שביניהם 

אחריות וחופש שני צדדים למטבע

איך אנו נראים בעיני אחרים?

מי הם המיסטיקנים? לאו דוקא סינים

להרגיש טוב ? לעצור, להסתכל ולהקשיב

מודעות ופעולה יוצרים את האמת

חופש – מבט אחר מעבר חמשת החושים.

האינטימיות כמקפצה לחיים מלאי סקרנות שלווה וסיפוק

האם אנו רוצים לחיות בשמחה?

לכל אחד שומר מסך משלו

בלוגים, דעות, נתניה נט