רחוב הקליר בנתניה נמצא בשכנותם של "סלבס" מהתרבות היהודית, כאברהם אבן עזרא, הגר"א (הגאון מוילנה), הרמב"ם, רש"י ואחרים. משני צידי הכביש שוכנים בתים חד קומתיים ישנים ובניני קומות. גינת משחקים קטנה לילדים ממוקמת בקצהו וספסלים למבוגרים. מספר אנשים ששאלנו ברחוב ענו שהם לא יודעים מי היה הקליר ומה הקשר לפיוט "ונתנה תוקף"

רחוב הקליר | צילום: נורית אלדר

רחוב הקליר | צילום: נורית אלדר

רחוב הקליר בנתניה קרוי על שמו של רבי אלעזר בירבי הקליר, פייטן מפורסם, שחי בארץ ישראל בין המאות 6-7 לספירה, הוא חיבר פיוטים רבים לשבתות, לחגים ולמועדים ולאירועים קהילתיים ומשפחתיים. פיוטים רבים נמצאו בגניזה בקהיר. רבים מהפיוטים שכתב הם חלק מסדר התפילה הקבוע במנהגי האשכנזים ומנהג איטליה, ובדורות האחרונים שולבו גם במחזור התפילה של הספרדים.

מה פירוש שמו?

המילה קליר באה מיוונית ופירושה חזן, המשמש בקודש. יש המפרשים עוגה, והאגדה מספרת כי רבי אלעזר אכל עוגה שעליה היה קמיע ומכאן באה חכמתו, כמעין "השבעה" מסויימת שנכרכה עם אכילה זו.
הקליר (או ייני) ולא אמנון ממגנצא כתב את "ונתנה תוקף"
"ונתנה תוקף" נחשב לאחד הפיוטים הידועים והפופולריים בימים הנוראים ובתפילה היהודית בכלל. הפיוט נמצא בגניזת קהיר ועל סמך הממצאים מהגניזה ואופי השפה העברית המשמשת בו, מייחסים החוקרים את הפיוט לרבי אלעזר הקליר. (יש המייחסים אותו לייני, רבו ומורו או לפייטן אחר בן התקופה). מסורת מהמאה ה-12 ייחסה אותו לאמנון ממגנצא (מאה 11), שמת על קידוש השם. אולי ראוי היה שאמנון יחבר את הפיוט בעקבות מותו הכואב אך הדבר לא ייתכן, כי הפיוט שנמצא בגניזה נכתב לפני היוולדו.

ונתנה תוקף

את הפיוט מתפללים בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה ובמקומות אחרים ביום הכיפורים. בתמונה הראשונה של הפיוט האל מתואר כדיין וכרחום, "וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת", פותח את "ספר הזכרונות" של כל ברואי העולם וחורץ את דינם על פי מעשיהם: "מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ , מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה. מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא, מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה....". לאחר כל הפירוט הנ"ל מבשר הפייטן כי האדם עדיין יכול לשנות את גזר הדין: "וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". בתמונה השלישית האדם מקבל פרופורציה על חייו וכוחו: "אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר.. כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל.."ובאחרונה מבקש האדם כי האל יסלח לו: "עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ ".

רעיון התשובה הוא רעיון אופטימי מטיבו

הפיוט מתאר את עוצמתו של האל, חסדו, תהילתו ובעיקר את כוחו הרב לקבוע עד מוצאי יום כיפור מה יעלה בגורלו של כל אדם במשך השנה הקרובה. הפייטן אופטימי ביודעו כי האלהים מכיר ביצריו של האדם ובמגבלותיו ולכן מאפשר לו שנה בשנה לחזור בו מחטאיו "וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ". ביד האדם נתונה היכולת לשנות את גורלו ולהשפיע על סביבתו. "וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". השאלה היא האם אנחנו לוקחים על עצמנו את הכוח להחליט ולשנות את גורלנו? 

נתנה תוקף בקיבוץ בית השיטה

ב-1990 הלחין יאיר רוזנבלום את הפיוט כמחווה לקיבוץ בית השיטה, ש-11 מחבריו נהרגו במלחמת יום כיפור. בטקס זיכרון שנערך בערב יום הכיפורים באותה שנה שר אחד מבני הקיבוץ, חנוך אלבלק (שנפטר ביולי האחרון), את מילות התפילה בלחן של רוזנבלום. יותר מ-1,000 איש ישבו בלי נוע, בדממה גמורה, ובתום השיר קמו בזה אחר זה ועזבו את המקום. "הרגשנו", כך אמר אחד מהם, "שאחרי שיר כזה אין מה להוסיף עוד".

מדוע נטמע הפיוט גם בחברה החילונית?

לשאלה מדוע גם מי שאינו יהודי דתי ואינו דורש מעצמו לקיים תרי"ג מצוות ואפילו לא את חלקן מתחבר לפיוט יש מספר תשובות: א. למרות שהפיוט נכתב לפני יותר מאלף שנה הוא בעברית המובנת לנו בימינו אלה. ב. הוא מאפשר לאדם הלא מאמין לעצור את חייו ולהביט במעשיו. לשאול שאלות כגון: על מי אני משפיע? האם עשיתי מספיק עבור האחר?... ג. הוא מדריך את האדם לקבל פרופורציות לגבי עצמו ולגבי חייו. ד. הלחן אותו חיבר יאיר רוזנבלום הפך אותו לויראלי. ה. החיבור בין טקסט עתיק המיוחס לאדם שמסר נפשו על קידוש השם בימי הביניים ליצירה שחוברה לזכרם של החיילים שמסרו את נפשם על הגנת הארץ בדורנו הינה חיבור בין יהדות לישראליות.

ובחזרה לרחוב – רחובות על שמו של הקליר נמצאים בירושלים, תל אביב, חולון ובנתניה. 

 

רחובות נוספים בנתניה

רחוב מעפילי אגוז

רחוב משה לב עמי

רחוב יוסף שר טוב

רחוב הרטום

רחוב אהרון אהרונסון

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי