סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב הלבנון

רחוב הלבנון בנתניה והמאבק בין האשכנזים לספרדים על השליטה בשוק האתרוגים

רחוב הלבנון הינו סימטה הנמצאת בצפונה של העיר. מרחוב "קדושי בלזן" יוצאות מספר סמטאות קטנות המיצגות עיתונים וכתבי עת, שהיו בארץ ישראל כגון: התקופה, הצפירה, המליץ והלבנון. מעניין, שרחוב על שם עיתון "החבצלת", שידובר בהמשך, לא קיים

רחוב לבנון | צילום: נורית אלדר

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון שהודפס בארץ ישראל. הגיליון הראשון הופיע בירושלים בשנת 1863, מיסדיו היו מאנשי היישוב הישן וראשוני חובבי ציון, עורכו הראשי היה יחיאל ברי"ל.העיתון הציג את עמדותיה של העדה האשכנזית בירושלים ובחו"ל ואת עמדותיהם של הרבנים האורתודוכסים הקיצוניים בשאלות שעמדו על הפרק. אחד המאבקים שניהל העיתון עסק בעניין ההגמוניה על הסחר באתרוגים, מאבק שחצה גבולות גם מחוץ לארץ ישראל.

הפולמוס

עד אמצע המאה ה-19 הגיעו רוב האתרוגים מקורפו ושווקו לארצות אירופה ולארץ ישראל. במחצית השניה של המאה הנ"ל, החלו פוסקים יהודיים לפקפק בכשרותם של האתרוגים והחל פולמוס בין הקהילות היהודיות בארץ ובחו"ל שבמהלכו נאסר השימוש באתרוגים אלו.
המאבקים נגעו בשאלה ההלכתית האם אתרוג, שגדל על עץ מורכב, כשר לקיום המצווה ואם ניתן לברך על נטילתו בהיעדר אתרוג אחר. (הרכבה משמעותה חיבור בין שני סוגי צמחים, חזק וחלש כדי להשביח את החזק). יופיים המהודר של אתרוגי קורפו ורבים העדיפו לקיים בזן זה את מצוות נטילת ארבעת המינים.
יחד עם זה המאבק על השליטה בשוק האתרוגים לא היה רק הלכתי אלא טמן בתוכו מחלוקות הקשורות לשליטה ומעמד, כסף ויוקרה, אשכנזים וספרדים, חשיבותה של ארץ ישראל ועלילת דם אחת קטנה.

עיתון הלבנון 

סוחרים ספרדים ואשכנזים בירושלים

גידול האתרוגים בא"י התקיים על ידי פלאחים ערבים. האתרוגים היו קטנים, כמושים ועלובים, אולם יתרונם היה בגידולם הפרימיטיבי וניטל החשש שהם מורכבים. המסחר באתרוגי א"י התנהל על ידי מספר משפחות סוחרים ספרדים מירושלים. בשנת 1837 אירעה רעידת אדמה בגליל שהחריבה את צפת. סוחרי צפת האשכנזים עברו לירושלים והחלו להתחרות בסוחרים הספרדים. רובו של היישוב היהודי היה אשכנזי והסוחרים החלו להוציא את דיבתם של אתרוגי קורפו רעה בקהילות היהודיות בעולם.

תיבת אתרוגים- מתנה ל"ראשון לציון"

בשנת 1842 נשלחה תיבת אתרוגים מקורפו לירושלים ל"ראשון לציון", הרב אברהם גאגין. מטרת המתנה הייתה שיווקם בארץ ומתן "הכשר" לכלל האתרוגים שיוצאו מקורפו לאירופה. בעקבות בקשתו, קיבל רב הקהילה ביפו, יהודה הלוי מרגוזה, את האתרוגים אחרי סוכות. הוא רכש שטח אדמה בצפון מזרח ליפו ונטע מזרעי האתרוגים את הפרדס הראשון בארץ, שעבדו בו רק יהודים. בשנת 1855, הוא מכר את הפרדס למשה מונטיפיורי, שהמשיך לפתחו. הצלחת הפרדס יצרה קרע גדול בין האשכנזים לספרדים. כאשר ראו הסוחרים האשכנזים בירושלים כיצד ההגמוניה על המסחר באתרוגים חוזרת לקהילה הספרדית, התחילו להטיל דופי בכשרות אתרוגי יפו, שמקור זרעיהם בקורפו, והפיצו על גבי העיתונות בארץ ובאירופה שהם אינם כשרים.

עיתון הלבנון נכנס לפעולה

הסוחרים האשכנזים קיבלו סיוע ממשה יואל סלומון, מבעלי העיתון ומראשי הקהילה האשכנזית בירושלים, שכתב: "אתרוגי יפו של בני העדה הספרדית אמנם מהודרים יפים וריחם נעים – אך פסולים המה לשימוש בשל חשש להרכבה. אתרוגי ארץ ישראל המקוריים המשווקים על ידי הסוחרים האשכנזים הם האתרוגים היחידים ללא חשש הרכבה, כל משפחה שמברכת על האתרוג מיפו לא יוצאת כלל חובת ברכה, שכן ברכתה הייתה לבטלה".
מלחמת עדות התנהלה בין "הלבנון" לבין עיתון "חבצלת", שייצג את קולם של החסידים ובמידה מסויימת גם את הספרדים בירושלים.
הוקמה וועדה, ולאחר ביקור בכל פרדסי האתרוגים בארץ קיבלה החלטה כי אתרוגי יפו אינם כשרים. למותר לציין כי לאשכנזים היה בוועדה רוב. העימות גרם לירידת שוק האתרוגים הישראלי באירופה, שמאסו בוויכוחים וחזרו לקנותם בקורפו. כולם הפסידו.

עיתון הלבנון נכנס שוב לפעולה

בשנת 1874 העלו הסוחרים היווניים את מחירי האתרוגים לקראת סוכות. במאמר מערכת העיתון, בגיליון ערב חג הסוכות התרל"ה, קרא יחיאל ברי"ל חרם על הסוחרים. הוא טען, ובצדק, כי העניים אינם יכולים לקנות את האתרוג לברכה והם צריכים להיות סמוכים לרגלי העשירים שיזכו אותם בברכה.

סיום העימות "בזכות" עלילת דם אחת

בשנת 1891, סמוך לחג הפסח, נרצחה בקורפו ילדה יהודיה בשם רובינה סרדס. שמועה פשטה כי מדובר בנוצריה שנרצחה כדי להשתמש בדמה להכנת מצות. החלו פרעות ביהודים וכ-50% מיהודי קורפו ברחו. העולם היהודי שסער וגעש, שלח כסף לקהילה הנרדפת והחליט להטיל חרם על קניית האתרוגים. החרם פגע קשות בכלכלת האי. תעשיית האתרוגים, ששגשגה מאות בשנים, קרסה. ובארץ, הסוחרים האשכנזים והספרדים התאגדו והכשירו את כל אתרוגי ארץ ישראל, ללא יוצא מן הכלל, (גם של יפו). ושוק האתרוגים פרח והתעשר.
עם השנים הפכה ישראל למרכז עולמי לגידול אתרוגים ושיווקם בארץ ובעולם. להוציא זן אחד של "אתרוג תימני", השתלטו האשכנזים על השוק כולו.
ועיתון הלבנון?
בדצמבר 1863, כשנה אחרי שהופק בארץ, נסגר העיתון בהוראת הממשל התורכי. ישראל ב"ק, שהיה העורך של "חבצלת" ובעל בית דפוס ורשיון בלעדי להדפסה מהשלטון הטורקי, הלשין לשלטונות על מייסדי "הלבנון" שמדפיסים עיתון, ללא רישוי, והשלטונות סגרו את שני העיתונים.
אין חדש תחת השמש!

רחובות נוספים בנתניה

רחוב הקליר

רחוב מעפילי אגוז

רחוב משה לב עמי

רחוב יוסף שר טוב

רחוב הרטום

רחוב אהרון אהרונסון

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי