פרסומת עיריית נתניה
רחוב ירושלים | צילום: נורית אלדר סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב ירושלים רחוב ירושלים | צילום: נורית אלדר

רחוב ירושלים בנתניה נמצא בלב העיר. זהו רחוב מרכזי, ארוך ועמוס בבניינים ובתנועה של כלי רכב ואנשים. בירת ישראל, קיבלה אפוא את המקום המכובד בנתניה. לכבוד יום ירושלים - רחוב ירושלים והחיבור ליהדות אתיופיה

רחוב ירושלים | צילום: נורית אלדר

לאורך שנות קיומו של העם היהודי בגלות, מכל מקום בו שהו, התגעגעו היהודים לירושלים ושאפו להגיע אליה לפחות פעם אחת.
אחת הקהילות, שהעמידה את ירושלים במרכז חייה, חלומותיה ותקוותיה, הינה קהילת יהדות אתיופיה. קהילה יהודית עתיקה, ששרדה גלות בת כ-2500 שנים, ולמרות הניתוק הממושך שמרו יהודיה על זיקתם ל"עיר הקודש" כלשונם. הם התפללו לציון, סיפרו עליה סיפורים ושלחו מכתבים מלאי געגועים לעיר, אותה הכירו רק מהכתבים, מהסיפורים ומהחלומות שלהם ושל הורי הוריהם.

המסע לירושלים - הניסיון שנכשל 1862

הניסיון לעלות לירושלים הינו הסיפור על אבא מהרי, ששימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת "ביתא ישראל" במאה ה-19. בשנת 1862 הניע אבא מהרי רבים מיהודי הכפרים והחל לצעוד בראשם לכיוון ים סוף, כשהיעד היה ירושלים. קיימות גרסאות שונות לגבי סיבת היציאה למסע, כך גם לגבי סופו. התוצאה העגומה הייתה, שעקב החורף הקשה, רבים מתו מרעב, מקור וממחלות. בקרב זקני העדה נתפס מסע זה כהתגלמות השאיפה השורשית של "ביתא ישראל" לעלות לירושלים.

הגעגועים לירוסלם

עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. (תהילים קלז 1) ואת ירוסלם!

הגעגועים לירושלים והרצון להגיע אליה נבע מאמונתם החזקה של בני העדה. הם מספרים כי אבותיהם הבטיחו להם שהם יזכו לעלות לירושלים רק אם ילמדו תורה ויקיימו מצוות. בנות רבות נקראו ירוסלם. הזוכה במשחקי חברה ביקש להגיע לירושלים במקום מתנה. זקני העדה מספרים כי לבתים שנבנו לא היו יסודות חזקים ולא הניחו על הגג רעפים טובים, מכיוון שאת הבית החזק יש לבנות רק בירושלים. בחג הסיגד, הם צמו, ביקשו מחילה על חטאיהם, ומעל הכל התחננו כי ה' ישיב אותם לירושלים.

פעילות קהילתית - סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב ירושלים

מאתיופיה לירושלים 

זיכרונות על ירושלים

שמות רבים יש לירושלים ותארים רבים לה. רבים כותבים על ירושלים שלהם והיריעה הקצרה שאינה יכולה להכיל את כולם חייבה אותי בצמצום.
מדברי עולים ממרכז הקליטה בבאר שבע:
הבטמו (אושר) מזנגוו אומר כי ירושלים קדושה עבורו, כמו גן עדן ומוסיף: "קשה לי לתאר את האהבה שלי לירושלים ולישראל. אני רק יודע שירושלים איננה מזהב אבל החול שלה קדוש וזה בשבילי יותר מזהב".
אברהם אסמרו (בן 70) מתאר באהבה את ירושלים ואת הקשר שלה לאברהם (אבינו), להוריו ולו הקרוי אברהם ואומר: "אני יודע על ירוסלם ממה שקראתי אבל גם ממה שאני מרגיש. כל פעם שהייתי קורא על ירוסלם הייתי הופך צעיר בלב יותר ויותר".
מספרת טלי מהרט-מולה (ירוסלם של כולם 2019 )
"כילדה, המילה ירוסלם הייתה כמילת קסם. בילדותי, למשל, כשהחסידות התעופפו בשמיים שרנו "חסידה חסידה, האם ירושלים אותנו עוד תזכור?". המשפט "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" מתאר כמיהה אמתית ותחושת כיסופים פנימית לירוסלם".

ירוסלם של יקבה בוגלה תושבת העיר

את נוי, בתה של יקבה בוגלה, הכרתי בחצר הנשית בנתניה, מקום נפלא וקסום, שמהווה בית נוסף וחם, מגן ומוגן, עבור נערות וצעירות בגילאי 14-25. החצר פועלת בשכונת חפציבה-ותיקים, המצויה בפריפריה של נתניה.
אמא של נוי, יקבה בוגלה, עלתה ב"מבצע שלמה", בשנת 1991, עם כל משפחתה. נוי, שנולדה בארץ, מסבירה כי "כל ארץ ישראל" נתפסה אצל העולים כירושלים ואליה שאפו הוריה לעלות. יקבה מספרת: "אח של סבתא של אמא שלי עלה שנים רבות לפני כל המשפחה. היינו שומעים ממנו על ירושלים הקדושה והיפה ועל פירותיה הטריים והטעימים. את המצות לחג הפסח היו שולחים לנו מירושלים".
גם הציפורים והמטוסים מסרו ליקבה ולחברותיה דרישת שלום. "כשהיינו קטנים היו מספרים לנו שעוד מעט נעלה לירושלים. היינו משחקים בחוץ, וכשהציפורים היו עפות מעלינו, היינו מנופפים להן בידינו ושואלים אותן לשלום ירושלים, 'האם ירוסלם דנה?'. כשראינו אווירון טס מעלינו היינו צועקים אליו: אווירון, אוירון, קח אותנו לירושלים".

במרכז המדליה - ירושלים

בשנת 2005 הופקה מדליה ממלכתית להנצחת שתי העליות הגדולות מאתיופיה, "משה ושלמה" על ידי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. את המדליה עיצבו האמנים יוסף אליאס ועלמו אישטה, שני אמנים ילידי אתיופיה והיא מתעדת את שאיפתם של יהודי אתיופיה להגיע לירושלים. "על פני המדליה טור ארוך של העולים לירושלים ופניהם מביעים סבל ודבקות במטרה. בראש צועד אב שהתאלמן בדרך ומחזיק את תינוקו, מאחוריו איש תומך בחברו. מאחור מופיע מבנה - ככל הנראה בית המקדש, המייצג את ירושלים ואת ארץ ישראל" (מתוך הסבר של החברה למדליות). בצדה השני של המדליה מתואר כפר באתיופיה, ובו הסמלים המייצגים את הדת היהודית ומסביב מופיעות המילים מתוך התפילה "מרחוק ישתחוו לירושלים הקדושה" בעברית ובגעז. (שפה ליטורגית עתיקה).
אומר רבי יהושע בן לוי: "הֱיוּ‏ שׁוֹ‏אֲלִים בִּשְׁלוֹ‏מָ‏הּ‏ שֶ‏ל יְרוּשָׁ‏לַיִ‏ם וַ‏אֲנִי נוֹ‏תֵן לָ‏כֶ‏ם שָׁ‏לוֹ‏ם". כן יהי רצון!

רחובות נוספים בנתניה

רחוב נפתלי הרץ אימבר

רחוב פריג'ה זוארץ

רחוב אליהו התשבי

רחוב נעמן בלקינד

רחוב דון יצחק אברבאנל

רחוב יונה בוגלה

רחוב לאה גולדברג

רחוב הלבנון

רחוב הקליר

רחוב מעפילי אגוז

רחוב משה לב עמי

רחוב יוסף שר טוב

רחוב הרטום

רחוב אהרון אהרונסון

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי