סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב יהושע טהון
רחוב יהושע טהון נמצא בצפון מערב מרכז העיר. זהו רחוב רחב ידיים עם שדרה יפה של עצים הממוקמת באמצע הכביש. משני צדי המדרכות עומדים בנינים בני שלוש וארבע קומות ובפינתו מוקמת גינה לכל התוהים מי היה יהושע טהון, לפניכם האיש שעל שמו קרוי הרחוב היפה
יהושע טהון - 1870-1936 נולד בלבוב (אוקראינה) נפטר בקרקוב (פולין). רב רפורמי, סופר, מדינאי, הוגה דעות ומנהיג ציוני בפולין.
בלבוב קיבל טהון חינוך מסורתי והוסמך לרבנות בגיל 17. בגיל 20 עזב את אורח החיים האורתודוכסי והחל בלימודי פילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטה של ברלין. במקביל למד רבנות בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות והוסמך לרב רפורמי. במהלך לימודיו היה פעיל בתנועת הנוער "ישראל הצעיר" והושפע מרעיונותיו של אחד העם. בשנים אלה החל בפעילותו הציונית וסייע לתיאודור הרצל בהכנותיו לקונגרס הציוני הראשון. בשנת 1897 מונה לרבה של הקהילה הרפורמית של קרקוב. פעל רבות בפרלמנט הפוליטי למען זכויות היהודים ולהקמת בית ליהודים בפלשתינה. היה פעיל בחברת "הכשרת הישוב" וביקר בפלשתינה בשנת 1925. טהון פרסם מאמרים רבים בנושאי ציונות ויהדות, וגישתו לגבי הקמת המדינה הייתה שילוב של הפילוסופיה של אחד העם והרצל. הוא האמין שלפני שהיהודים יעלו לפלשתינה לבנות את מדינתם הם צריכים לעבור שינוי באמצעות תרבות ולימוד.
טהון נפטר בשנת 1936 ממחלת ריאות ונקבר בבית הקברות היהודי "החדש" שברחוב מיודבה.
על שמו נקרא מושב בית יהושע
מאיר בוסאק מספר בספרו "צללי הזיכרון" על ביקורו בבית הכנסת בקרקוב ומתאר את הרב טהון: "...והנה עלה על הבימה המטיף, הרב ד"ר טהון. אמרו – הוא רב פה. רב כזה, במדים כאלה ובמגבעת כזאת – שחורה וגבוהה, לא ראיתי מעולם".
מאיר בוסאק מספר כי כשניגש למבחני גמר בגימנסיה העברית בקרקוב אחד הבוחנים היה הרב טהון, שהיה מוזמן לבחון את התלמידים המצטיינים במקצועות העבריים. בוסאק שהיה מצטיין נשאל האם הוא מכיר את השיר "למי אני עמל" מאת י.ל. גורדון. הוא ניתח את השיר כהלכה. כששאל אותו הרב טהון האם הוא מכיר את המנגינה הוא ענה כי לא ידע שיש מנגינה לשיר. הרב טהון דרש להכשיל אותו בבחינה.
על שם הרחוב למדתי מחיה פישלר ילידת נתניה. "גדלתי להורים יוצאי פולין" מספרת חיה. "אבי מבית דתי, ואמי ילידת קרקוב סיפרה תמיד בהערצה על בית הכנסת המפואר "טמפל" ועל הרב יהושע טהון. בשישי שבת נהגו הוריה להתפלל בית הכנסת ולשמוע דרשה מאת הרב טהון. בבית הכנסת התפללו גברים ונשים גם יחד וניגנו בעוגב. בילדותי התפלאתי על מה שאמי סיפרה כי הכרתי רק את היהדות האורתודוכסית. לימים טיילתי עם בת האחיינית שלי הגרה ברחוב יהושוע טהון. בדרכנו חזרה במונית, הילדה אמרה לנהג שהיא גרה ברחוב יהושוע בן נון. כשירדנו עצרתי ליד השלט, ביקשתי ממנה לקראו. הסברתי מי היה האיש על שמו הרחוב וסיפרתי את סיפורה של אימי". ומסכמת חיה "אין ספק שניתן ללמוד באמצעות שלטי רחובות על אישים שתרמו למדינת ישראל ולעם היהודי".
והיום
לפני כשבועיים אישר בג"ץ כי יהודים שעברו גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנעשה בארץ רשאים לקבל אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות.
במהלך 15 שנים דחה בית הדין הגבוה לצדק את ההחלטה הנ"ל כדי לאפשר זמן לכנסת לחוקק את החוק הראוי הזה. אולם מאחר וחברי הכנסת הִתְמַהֲמֵהו ולא קיבלו החלטה, היה על שופטי בג"ץ להחליט. התנגדותם של הרבנים החרדים לפסק הדין לא היתה מפתיעה. עצוב היה לקרוא את כל דברי הנאצה שכתבו ופרסמו. לעומתם, בהתייחסותם לנושא הגיור טוענים רבני צוהר כי "מועצת צוהר תומכת בהענקת סמכות לרבני הערים לעסוק בגיור ולבחור בעצמם את הרכב בתי הדין לגיור על פי קריטריונים שאינם גורעים מן הקריטריונים המקובלים היום בבתי הדין הממלכתיים לגיור". (החלטות מועצת צוהר בעניין הגיור).
עבורי להיות יהודיה זה לא רק להיוולד לאם יהודיה אלא זוהי גם בחירה. לא רק המתגיירים בוחרים להיקלט בתוך החברה היהודית אלא גם אני. אני בוחרת לחיות על פי ערכים חברתיים הקיימים עוד מימי התנ"ך ועל פי חוקי המדינה בה אני חיה. יש מקום למגוון דעות במרחב היהודי כל זמן שהן לא פוגעות בזכותו של האחר לחיות במרחב היהודי שלו.
ובחזרה לרחוב, אני רוצה לקוות ולהאמין כי הבוחרים במיקומו של רחוב טהון ובשכניו מאמינים במגוון דעות ובפלורליזם. אל רחוב טהון, מדרום, יש לעבור דרך מלכי ישראל דוד ושלמה עד לרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. בהמשך הרחוב צפונה שוכנים שלושה רבנים חשובים בתרבות היהודית, הרב הרצוג, החוזה מלובלין והרב הלברשטם שמרכז חסידותו נמצא בקריית צאנז בנתניה. אם כל אלה גרים בשכנות נראה לי שגם אנחנו יכולים. והמבין יבין.
רחובות נוספים בנתניה