סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב האנייה ארינפורה
רחוב האנייה ארינפורה נמצא בשכונת עין התכלת בצפון נתניה. הרחוב נקי, קצר ובו כביש רחב ומדרכות צרות מרוצפות באבנים קטנות. משני צדי הכביש ממוקמים בתים צמודי קרקע עם חצרות פרטיים. הרחוב נושק לבית החולים לניאדו וקרוב לקריית צאנז החרדית
האנייה "ארינפורה" נקראה על שם עיירה קטנה בהודו ושימשה למסחר. היא גויסה לשירות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה והשנייה.
ב- 1 במאי 1943 טובעה האנייה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני. 943 חיילים איבדו את חייהם, מתוכם 140 חיילים יהודים מארץ ישראל, ששרתו ב"פלוגת התובלה", במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
פלוגת ההובלה 462 הוקמה באפריל 1942 תחת פיקודו של ישראל בוגנוב. שירתו בה ישראלים שהתנדבו להילחם יחד עם הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והיוו כוח עזר לבריטים במלחמתם בצפון אפריקה. ב-24 באפריל 1943, נשלחה הפלוגה בפעם הראשונה לאירופה.
הפגזת האנייה
ה"ארינפורה" יצאה בראש שיירה של 27 אניות מנמל אלכסנדריה שבמצרים לאי מלטה, שם רוכזו כוחות צבא לקראת פלישה לאיטליה. על האנייה שהו כ- 1,025 חיילים ומתוכם כ-344 מחיילי פלוגת ההובלה, שהיוו את רוב חיילי הפלוגה. המטרה הייתה להביא ציוד, דלק וחיילי עזר לצבא הבריטי כהכנה לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. יעד ההפלגה לא היה ידוע לאיש מהחיילים לבד ממפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה.
ב־1 במאי 1943, בשעה 18:00, חמישים ק"מ צפונית לבנגזי, זיהה מטוס סיור גרמני את השיירה ושלוש שעות מאוחר יותר הותקפה על ידי 12 מפציצים גרמניים. "ארינפורה" נפגעה, יחד עם מכלית שהובילה בנזין, ותוך ארבע דקות טבעה. המטוסים הגרמנים המשיכו לירות על האנייה ועל הניצולים שניסו להימלט ממנה.
החיילים שניצלו הודות למוכנות של הצוות הבריטי, הקפדה על לבישת חגורת הצלה כל העת ופעילות הצלה מהירה של שתי אניות שהיו בסביבה.
"זהו המספר הגדול ביותר של חיילים שנפלו ביום אחד, שמקום קבורתו אינו ידוע, "מספרת דורית פרי, מנהלת ארגון המתנדבים 'לתת פנים לנופלים'.
הנצחת חללי הבריגדה בישראל
בארבע ערים ובתוכן נתניה הונצחו רחובות על שם האירוע הקשה הזה. בת"א הרחוב נקרא 'ק"ם' (140), בחיפה 'קל"ח' (138 כאשר מספר הנופלים נספר פחות שניים), בבני ברק נקרא רחוב "השלושה", על שם שלושה מבני המקום שנספו באנייה ובנתניה על שם האנייה.
בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים הוקמה לזכרם של החללים אנדרטה המעוצבת כאנייה ועל צריחה כתוב הפסוק "אָמַר אֲדֹנָי, מִבָּשָׁן אָשִׁיב; אָשִׁיב, מִמְּצֻלוֹת יָם". (תהילים ס"ח 23). בשולי האנייה ממוקמת בריכה עם מים רדודים, כסמל לים, ובתחתיתה שקועים 137 לוחות אבן ועליהם חרוטים שמות החללים שמקום קבורתם לא נודע. שני חיילים שנפצעו ומתו מפצעיהם נקברו בבית הקברות הצבאי הבריטי בלוב ובאנגליה ובקיבוץ דגניה א' הוקמה אנדרטה לחבר הקיבוץ, שמואל (מוליא) תנפילוב.
האתר כולו מורכב מאבן מסוגים ועיבודים שונים: אבן פראית ברצפה, אבן מסותתת ב"גשר הפיקוד" ופס שיש בחלקו העליון של "הגשר". "האנדרטה עשויה מאבן ומים, וזאת מתוך כוונה לשלב אותה ככל הניתן באופיו העיצובי של הר הרצל בו הושם דגש על חומרים טבעיים, לרבות גינון העשיר בעצים ופרחים. האתר אינו בולט בנוף ההר, אלא הוא משתלב בין חלקות הקבורה". (מיכאל יעקובסון-בלוג)
עד שנת 2015 נערך מדי שנה טקס זיכרון לחללים ב- כ"ז בניסן, יום השנה לטביעת האנייה, שהוא גם תאריך יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בשנת 2016 הטקס שולב בטקס ההנצחה של כלל מתנדבי היישוב במלחמה. שבט מודיעין של תנועת הצופים בירושלים עורך מדי שנה את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סביב אנדרטת האנייה.
הקשר לנתניה
בכתבה נפלאה שכתב אורי אגוזי, עורך העיתון לשעבר "שישים פלוס" (גיליון מספר 58) הוא מתאר את סיפורם של שני חיילים מנתניה, שהתגייסו לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית.
משה טרבס, אביה של קרן אורה דוידי, תושבת נתניה, נספה באסון בהיותו בן 29. קרן הייתה בת שנה. אמה לא נישאה שנית.
שניצל יונתן הייניש היה אחד מהניצולים מההתקפה. הוא היה חבר במחתרת "אצ"ל בנתניה" וביולי 1941 התנדב לצבא הבריטי. הוא הגיע לסיפונה של ה"ארינפורה" דרך פלוגת התובלה העברית. לאחר סיום המלחמה חזר יונתן למחתרת והשתתף בפריצה של האצ"ל לכלא עכו. ב"מלחמת העצמאות" לחם ב"חטיבת הנגב", איתה הגיע להנפת דגל הדיו בחוף אילת. הוא היה נהגו של ראש העירייה מר עובד בן-עמי ועמד בראש מחלקת הרכב בעירייה. יונתן הייניש, קיבל את אות "יקיר העיר" נתניה.
כשהסגר ייגמר ממליצה לבקר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים ובהזדמנות זו גם לראות את האנדרטה לחללי האנייה "ארינפורה".
רחובות נוספים בנתניה