סיפורם של רחובות בנתניה - רחוב קהילת צפת

רחוב קהילת צפת נמצא בשכונת נט 600 בנתניה. נתניה היא העיר היחידה בארץ, בה נמצא רחוב קהילת צפת

ביום שלישי שעבר, י"ב בכסלו, חל יום השנה (היארצייט) של אחד מגדולי הרבנים שחיו בצפת: האדמו"ר רבי אברהם דב מאבריטש זצוק"ל, מחברו של הספר "בת עין".
הכל יודעים, כי האדמו"ר קבע כי לא יהיו עוד רעידות אדמה הרסניות בצפת, לאחר הרעידה הקטלנית האחרונה בשנת תקצ"ז (1837), או כלשונו המיוחדת של הרב: "זוהי נפילה אחרונה"
עוד יודעים כולם, כי בהסתמך על דברי רבי יוסי בן קסמא בפרק חלק מסכת סנהדרין (דף צח ע"א), קבע האדמו"ר מאבריטש, כי כשתסתיים מלאכת בניית חורבות צפת לאחר רעידת האדמה הקשה – יגיע משיח צדקנו, וכלשון הרב : "שער אותיות רעש שגם בגימטריא צפת, וזה כמה שנים שהיה רעש גדול ונהרגו כמה נפשות ... ועד שלא יספיקו לבנותו בן דוד בא אמן כן יהי רצון" (פרק "ליקוטים"-ספר "בת עין").
עיון מעמיק בפרשת ויצא בספר "בת עין", מגלה כי יתכן מאוד שהאדמו"ר חזה כי יסתלק לבית עולמו במהלך הימים הסמוכים לקריאת הפרשה. נפרט קימעא באכסניא מכובדת זו. האדמו"ר מפרט שם אודות יעקב שהיו בו את תכונותיהם של אברהם ויצחק גם יחד : חכמה וגבורה. לאחר מכן, לפתע, משליך האדמו"ר דבריו כלפי "מי שממית עצמו על התורה", בלשון זו:
"רמזו רבותינו על פסוק 'אדם כי ימות באוהל' אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. רוצה לומר ימות בגימטריא אברהם יצחק, היינו שיגיע אדם לבחינת 'ימות' כוללת שני הבחינות כנ"ל, ואז 'באוהל' רוצה לומר, כאשר לימודו בזה האופן אז נעשה לו האור-תורה בחינת אוהל להקיפו ולשמרו מכל מחשבה זרה ופניה חס ושלום לבלי תכנס בקודש. ומחמת גודל אורה אי אפשר להסתכל בה עד שנתלבש בלבוש אור ארץ ישראל ואז יוכל להסתכל בה ע"י הלבוש".

ובכן, האדמו"ר מדבר על אדם שלפני מותו צריך שידבקו בו הן תכונת החסד (אברהם) והן תכונת הגבורה (יצחק). תכונות אלה יכולות לבוא במלוא עוצמתן רק בארץ-ישראל. כאשר האדם ימות ובו דבוקות כבר תכונות אלה, כאוהל המגן עליו מכל עבריו, הוא יכנס בקודש העולם הבא בטהרה.
אך מדוע מדגיש האדמו"ר בדרוש זה את המילה "אדם" (שציין "היינו שיגיע אדם לבחינת ימות"). ניתן היה לוותר על מילה זו ולהסתפק באמירה שיגיע לבחינת ימות, שהרי ברור שמדובר ב"אדם".
ובכן, אד"ם הם ראשי התיבות של רבנו אברהם דב מאבריטש. כך גם כינהו מורהו הגדול, רבי מרדכי מטשרנוביל זצוק"ל (ראו בהקדמת נכד אחיו של האדמו"ר לספר בת-עין).
מעתה אמור : ידע גם ידע האדמו"ר האד"ם כי הסתלקותו תהא בסמוך לקראת פרשת ויצא, לאחר שחי כתשע שנים בעיר צפת, ספג מאור קדושת ארץ ישראל, הגיע לדרגות חסד וגבורה עילאיות וכעת יכול להכנס בקדושה ובטהרה לעולם העליון.

הרב מאבריטש הוא אשר שיקם את צפת מרעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז (1837), וסייע בקבורת האלפים שנהרגו ברעש זה, עזר בטיפול בפצועים ותמך בניצולים שנותרו חסרי כל. כעבור כשנה בלבד, בשנת תקצ"ח (1838) אירעו פרעות של הדרוזים ביהודי צפת, תוך מעשי שוד וביזה בבתי הכנסת ובבתיהם של היהודים. הרב אברהם דב עצמו נאסר ועונה קשות על ידי חוטפיו, ועמד בפני סכנת מוות. שוב היה זה הרב, אשר תמך ועזר ליהודי צפת, ולמרות מצבו הבריאותי והכלכלי סייע לשיקומו של היישוב במלוא כוחו. למרות כל הסבל שעבר, הוא וקהילתו, סירב הרב מאבריטש לעזוב את העיר צפת וטבע את הסיסמא: "לא נזוז מצפת", סיסמא שהיוותה במשך עשרות שנים, עד לימינו אלה, סמל ומופת לעקשנותה של קהילת צפת לשמור על רצף ההתיישבות היהודית בעיר העתיקה. גם בימי מלחמת השחרור הקשים ורוויים בדם החללים, לא נטשה קהילת יהודי צפת את העיר המופגזת ללא הרף ומכותרת על ידי כ-12 אלף ערבים למול כאלף תושבים יהודים בלבד. כידוע, קהילת יהודי ירושלים נכנעה במלחמת השחרור לצבא הירדני, והתפנתה מן העיר.

לפיכך, עיריית נתניה החליטה זה מכבר, כי אחד הרחובות היוקרתיים והחשובים בה יקרא על שמה של קהילת צפת, והייתה בכך לעיר הראשונה בארץ (ולבינתיים גם היחידה) שקראה רחוב על שמה של קהילה מפוארת זו, אשר שמרה ועדיין שומרת על רצף יהודי התיישבותי במשך למעלה מ-2000 שנה, בסיסמא: "לא נזוז מצפת", וזאת למרות כל הקשיים.

רחובות נוספים בנתניה

רחוב יהושע טהון

רחוב האנייה ארינפורה

פינת אבישי

רחוב עובדיה בן שלום

רחוב אחרית הימים

רחוב עולי הגרדום

רחוב ד"ר חיים בן עמר

רחוב נפתלי הרץ אימבר

רחוב פריג'ה זוארץ

רחוב אליהו התשבי

רחוב נעמן בלקינד

רחוב דון יצחק אברבאנל

רחוב יונה בוגלה

רחוב לאה גולדברג

רחוב הלבנון

רחוב הקליר

רחוב מעפילי אגוז

רחוב משה לב עמי

רחוב יוסף שר טוב

רחוב הרטום

רחוב אהרון אהרונסון

רחוב דונה גרציה

רחוב נתן קומוי